בגלל שאנחנו קבוצה (וכל אחד מיוחד), אז אנחנו נותנים שירות אישי, כך שתוכלו להביע את המחשבות, הרצונות, והצרכים בצורה פתוחה, ואנחנו מבטיחים להכיל כל רעיון שלך ולהביא אותו לידי ביצוע! אז לפני שעושים את הקעקוע, אנחנו נשב לשיחת ייעוץ שלאחריה נעשה לך סקיצה לפי הרעיון שלך. אההה ואם אתם מפחדים מהכאב אז אל! יש לנו שירות של הרדמה מקומית שיגרום לך לא להרגיש כלום!
אם החלטתם להתקעקע אז כדי שתדעו שאצלנו, בתור חבר או חברת מועדון מקבלים 10% הנחה על כל קעקוע! (וזה לא הכל… יש עוד מלאאאא הטבות, רק תשאלו)
רוצה לעשות קעקוע? רוצה לקבל 10% הנחה על הקעקוע הראשון?
תשאירו פרטים בטופס וניצור קשר ממש מהר!
לחצו כאן כדי להשאיר פרטים
מחפשים סגנון מיוחד? אנחנו מתמחים בכל הסגנונות (באחריות!):
- Linework
- Dotwork
- Blackwork
- Letterings
- Neo-traditional
- Old School
- New School
- Japanese
- Watercolor
- Realistic (שחור לבן)
- Realistic (צבעוני)
יש כנראה אלפי סגנונות של קעקועים שנוצרו על ידי אמנים מוכשרים ברחבי העולם. אבל הרבה מאותם עיצובים מותאמים מסגנונות קעקועים פופולאריים. אותם סגננות קעקועים אשר מבחינה היסטורית קיימים כבר כמה עשרות ואפילו מאות שנים. אנחנו מתמחים בכמה מהמובילים שבהם, ורק כדי שיהיה לכם מושג, בפעם הבאה שתגיעו לבחור קעקוע, הכנו בשבילכם סקירה קצרה לגבי כל סגנון וסגנון שאנחנו מתמחים בו.
Linework
קעקועים בקו דק הם מגמה הולכת וגוברת. פלטפורמות כמו אינסטגרם ופינטרסט גדושות בתמונות של עיצובים קטנים ופשוטים ואמנות אלגנטית עוצרת נשימה על העור. כן מדובר בקעקועים שהם בעיקר שחורים ואפורים, עם קווים דקים מאוד והצללה בהירה ורכה יותר אם בכלל. ואומנם קעקועים בקו דק יכולים להיות בכל גודל, אך טרנד פופולרי כרגע הוא קעקועים מיקרו, כשהשורות הקטנות יותר מאפשרות עוד פרטים באיזורים קטנים יותר.
היתרון של הקעקועים בקו הקטן והעדין הוא שהם מהירים לעשייה וקלים להסתרה, כך שהיתרון בקעקועים אלו הוא האפשרות לבחון ולראות אם קעקועים זה בכלל משהו שמתאים לכם ושאתם אכן מעוניינים בו.
Dotwork
זוהי טכניקת קעקוע ששורשיה חוזרים לתקופות הרחוקות שבהן הקעקוע נעשה ביד. למרות שהמכונה החשמלית משמשת אותנו בעיקר בימינו אלו. ישנם כמובן אמנים וחובבי קעקועים שמעריכים את האותנטיות (שתבינו המשמעות היא גישה קלאסית ללא חשמל שלוקחת המון זמן וכאב). כן קעקוע ביד לוקח הרבה זמן, דיוק וניסיון של מקעקע.
המשמעות היא שתמונה או חלק ממנה, כמו הצללה, נחרטים ביסודיות בנקודות. כל הנקודות יחד מהוות את השלם הגדול. נקודות משמשות לעתים קרובות ליצירת מניעים גיאומטריים מתוחכמים, מנדלות ותמונות רוחניות אחרות, אך כפי שכבר נאמר, אין גבולות. הצבעים בהם אנו עושים שימוש עבור קעקועים אלו הם בדרך כלל שחור ואפור. כאשר המאפיינים הנפוצים ביותר בסגנון זה הם תבניות סימטריות, אפקטים תלת ממדיים ושימוש במרחב שלילי (באמצעות היעדר נקודות). בכל עבודת נקודה, נוכחות נקודה אקראית אינה רלוונטית כשלעצמה, אך כל התרומות הקטנות מייצרות את המהות של יצירות אמנות זו.
Blackwork
בסגנון הזה הנקודות ממוסמרות כל כך מקרוב שאי אפשר להבחין בהן (התוצאה שחורה לחלוטין) – כמו קווים בסגנון פולינזי – זה נקרא עבודות שחורות. קיומם של קעקועים בצבעי שחור מתוארך לראשיתה של מסורת הקעקועים בת אלפי השנים. במקור, אומנות הגוף השחורה בוצעה על ידי שבטים פולינזיים קדומים ושימשה כדרך לתקשר את זהותם (כולל מעמד חברתי ושושלתם) וכן את אמונותיהם הדתיות ורעיונות הלחימה שלהם.
חשוב לזכור שהערך האמנותי של קעקועים נקודתיים הוא בדרך כלל גבוה מאוד. קעקועים אלה יוצרים אפקט מגניב ומהמם. ישנם אמנים רבים ברחבי העולם המפורסמים בזכות השימוש בטכניקה זו. קעקוע של עבודות שחורות הוא יצירה נועזת של אמנות גוף הממלאת מישורים שלמים של עור בדיו שחור. בדרך כלל, קעקועים אלה מורכבים מדפוסים מופשטים וצורות גיאומטריות, אם כי חלקם כוללים צורות פיגורטיביות וסצינות, כמו גם נתונים מוכרים.
Letterings
זהו אחד הסגנונות הנפוצים ביותר, והוא מכיל כמה סוגים של קעקועים, מכיוון שהוא מתייחס לתוכן הכתיבה של כל קעקוע. בין אם משתמשים באותיות לטיניות, אלפבית ערבי, קירילי או קאנג'י, סגנון זה מאופיין בתקשורת של משמעות כתובה. לכן ניתן לראות כל מיני מספרים, מילים וסמלים המיוצרים כמעט בכל סוגי הגופנים.
זהו אחד מסגנונות הקעקועים המודרניים העתיקים ביותר והיה פעם בשימוש בכל מיני דרכים. מלחים השתמשו באותיות לציון תאריכים חשובים, או כאמצעי תזכורת והתראה שונים. אבל השימוש הנפוץ ביותר בימינו הוא שמירת זיכרונות של תאריכים, קטעים משירים, רומנים וכתבי קודש ויצירת הומאז' לאהובים.
עבורנו כאנשי מקצוע, האתגר מתרכז סביב טיפוגרפיה – מקוריות הגופן, עקביות האותיות והרכבן. התוכן נבחר כמעט תמיד על ידי הלקוח ועוקב אחר סגנון (פונט, תג, גודל וכו') המוסכם יחד איתנו כמובן.
Neo-traditional
ניאו-מסורתי הוא מונח מטריה הקיים בתחום הקעקועים. זהו סגנון של אמנות קעקועים, פשוט מדהים. בדרך כלל, קעקוע ניאו-מסורתי כולל קווים מודגשים, מראה ממחיש, צבעים מודרניים רוויים ביותר ותחושת מימד מבלי להיות מוגזם או תלת ממדי. כאשר סגנון זה בדרך כלל נמנע מצבעים בהירים ועזים (קיים בניו סקול) ומתמקד בצורות טבעיות יותר ומדורגות. ניאו מסורתית החלה להתפתח כסגנון פופולרי משל עצמה במהלך שנות ה -80 וה -90 ורק הולכת וגוברת בפופולריות.
ניאו מסורתית מכבדת את הדרכים הטכניות של אולד סקול. בחזרה למתווים הכהים, אך נקיים יותר. חזרה לשימוש במגוון צבעים מוגבל, אך שימוש מדויק יותר בהם. חזרה לחזות דו מימדית, אך עם טכניקות משופרות. הניאו מסורתית מושפעת מאוד מתנועות אמנותיות של תחילת המאה ה -20, כמו ארט-נובו (קימורים חזקים, תרחישים רומנטיים ואלמנטים יפניים) וארט דקו (מפואר ומלא בפרטים).
Old School
קעקועים אמריקאיים מסורתיים החלו להופיע לראשונה על חיילים במאה ה- 18 כמזכרת למסעות למדינות ותרבויות שונות. הסגנון זכה לפופולריות על ידי נורמן קולינס, הלא הוא סיילור ג'רי, אמן קעקועים שעבד משנות הארבעים עד שנות השבעים והושפע מאוד מקעקועים הנמצאים ביד, ואשר היו מאוד מקובלים בחיל הים האמריקני.
במקור לקעקועים אלה היו קווי מתאר שחורים מודגשים, תמונות דו ממדיות, עבודות הצללה פשוטות והיו מוגבלים לצבעים הזמינים. כיום, אנו משתדלים לשמר את מאפייניו של סגנון זה, כולל המוטיבים המקוריים, הסמלים ופלטות הצבעים.
New School
ואז הגיע הסגנון הזה שנחשב לסוג של הבן המורד בסגנון אולד סקול. סגנון שכבר לא מחויב למגבלותיו. כבר לא מוגבל על ידי לוחות צבעים אלא מעוצב בהשראת אמנות גרפיטי, סרטים מצוירים, היפ הופ ואמנות הפופ.
זה קרה בשנות ה -70 בתקופה בה המקעקעים הבינו שכדאי לפנות יותר לכיוון של שיתוף טכניקות וזנחו את הסודיות שהיתה קיימת עד אז מאחורי האמנות. הלקוחות גם רצו להיות מעורבים יותר בתהליך ולהשפיע על העיצוב. מסיבות אלה, אלמנטים כמו הצללה, עומק ואפקטים תלת ממדיים, שאינם קיימים באולד סקול, החלו להופיע.
הקעקועים מזוהים בקלות על ידי הצבעים התוססים שלהם, הנושאים הבלתי מרצים שלהם, והפרועים יחד עם חוסר הפרופורציות המכוון. בדרך כלל קיים מראה קריקטורי לקעקועים הללו, לרוב מדובר בההתאמה אישית פרועה ויצירתית.
Japanese
סגנון זה המכונה גם אירזומי, נולד למעשה כדרך למחוק קעקועי עונשין. אלו היו סימונים על גופם של עבריינים שקוקעו עליהם כדי שיהפכו אותם לקלים לזיהוי. למרות שקעקועי העונשין מתו במאה ה -17, זה הוליד טרנד של קעקועים דקורטיביים ביפן. סגנון זה אם כן הוא בעל ניחוח של עבריינות, מאפיה ומסוכנות. זוהי הסיבה שהיה אסור לקעקע ביפן במשך זמן רב.
סגנון אירזומי, כפי שאנו מכירים אותו, המריא ביפן בשנת 1827, כאשר ציורים והדפסי עץ מיוטאגאווה קוניושי, הידוע כמבשר המנגה, הפכו פופולריים מאוד. בחלק מיצירותיו של אוטגאווה הוצגו פושעים ופורעי חוק מכוסים קעקועים שהתפשטו על הגב והזרועות, מה שהגדיל את פופולריות הסגנון בקרב הציבור הרחב. כמובן שבקרב עבריינים שימשו הקעקועים הללו כטקס חניכה וסימן למחויבות לקבוצה.
למרות שהוצא מחוץ לחוק עד 1948 והיה קשור חזק ליאקוזה, סגנון זה שמר על המראה המסורתי שלו. השינוי העיקרי היחיד הוא שבניגוד לאירזומי המסורתי, עיצוב הקעקוע מושפע יותר ויותר מהלקוחות במקום האמן. בעקבות הסגנון של אוטוגאווה, רוב הקעקועים היפניים הם דו מימדיים, כאילו מודפסים על בד, עם צבעים חזקים וקווים מפותלים. הם מתייחסים לגוף כאל קנבס עם מעט מקום ריק בחלק הגוף המקועקע. ליצירות יש נושא מרכזי, שיכול לכלול גיבורים, מיתוסים, קרבות נוף, סמוראים, מפלצות או דרקונים, ומסביב לנושא המרכזי ניתן למצוא מוטיבים משניים, כמו פרחים ודגי קוי או אלמנטים טבעיים, כמו גלים ועננים. כמובן שאלו קעקועים שיכולים לקחת הרבה זמן עד להשלמתם.
Watercolor
אחד הסגנונות הצומחים ביותר, והוא משלב את האסתטיקה של ציורי צבעי מים מסורתיים עם שליטה בקעקועים. בהיותם חדשים יחסית, אנשים רבים עדיין חושבים שקעקועים אלה מיוצרים בטכניקה שונה מקעקועים מסורתיים. הם לא. הם פשוט דורשים את הטכניקה הנכונה. סגנון זה מאופיין בצבעים עזים המתפשטים על פני העור כאילו נשפך דיו על בד. ניתן להשתמש בצבעים לצד דמות מובנית עם קווי מתאר שחורים ולעתים קרובות הצבע נשפך דרך תמונה ראשית זו.
למרות שהצבעים הם האטרקציה העיקרית, העבודה בין הצללה לניגודיות היא שמעניקה לסגנון זה מהות. האופן בו הצבעים מחליפים שיפוע, זורמים בחלל וחוצים קווים שחורים, כמעט כאילו על ידי טעויות, גורמים לנו לשכוח שהוא נעשה בעזרת מחט ולא מכחול. אלמנטים טבעיים כמו בעלי חיים, צמחים, עצים ואנשים מקועקעים בסגנון הזה לעתים קרובות. אמנם לא שכיח, אך ניתן למצוא גם קעקועים מופשטים בצבעי מים ותערובות עם סגנונות אחרים, כמו סוריאליזם או אנימציה.
Realistic (שחור לבן)
חריטת העולם על העור, בצורה מדויקת ככל האפשר. זו הנקודה של קעקועים מציאותיים. הבעיה היא שהם דורשים תשומת לב רבה לפרטים, לזמן ובעיקר, לטכניקה. לכן כאמן שעובד בסגנון זה יש חוב חייב להתאים את צבע הדיו עם צבע העור של הלקוח, להבין את לחץ המחט ולשלוט בעבודות הצללים, בין מיומנויות רבות אחרות.
דיוקנאות ותיאורי בעלי חיים הם הנושאים הנפוצים ביותר לסגנון זה, כאשר הראשון הוא אחד מסוגי הקעקועים המאתגרים ביותר מאז שפרופורציות, א-סימטריה ורבייה של מקורות אור חשובים ביותר כדי להפוך תמונה להיראות מציאותית.
Realistic (צבעוני)
כדי לעבוד בסגנון זה היה צריך להשתמש בקווים דקים, ניגודיות, הצללה וביצוע תלת מימד הם חובה. לעתים קרובות, מחטים בגדלים שונים ישמשו להחלפה כאשר כאן הקעקוע הוא צבעוני, ואז משתמשים במגוון רחב של גוונים (עוברים עד לדיו לבן). בניגוד לזה הקודם של השחור והאפור.
כמובן שצריך לקחת בחשבון שכל הקעקועים דוהים ומטשטשים קצת עם הזמן. יש לזכור שהמערכת החיסונית של הגוף מסירה לאט מאוד חלקי דיו שהונחו על העור, ורק אמצעים כמו חשיפה לקרני UV או לייזר להסרת קעקועים מקצועית, מפרקים את הדיו לחתיכות קטנות יותר המאפשרות לתאי הדם הלבנים להסיר אותם. כמובן שכל עיצוב שיש בו רק אפור כהה ורך יימוג עם הזמן יותר משחור מלא. בנוסף, קעקועים בחלקים מסוימים של הגוף יכולים לדעוך מהר יותר. באצבעות, ברגליים, בברכיים ובמרפקים יכולות ההחלמה הן קשות יותר ולעומת זאת, העור מתחדש מהר יותר מה שאומה שהקעקוע לא יחזיק מעמד כל כך הרבה זמן.
מעבר לעובדה שהקעקועים עלולים להשחק יש לשים לב שבכל קעקוע יש סיכון כלשהו לזיהום. ולכן חשוב מאוד לבצע קעקועים באופן מקצועי במקום שמקפיד על שגרת היגיינה קפדניות. בנוסף, יש לשים לב לאלרגיות שונות שנוצרות מהצבעים השונים.
אז תשאירו פרטים בטופס וניצור קשר ממש מהר!
לחצו כאן כדי להשאיר פרטים